מנהיגות הסתגלותית

מתוך Basecamp

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנהיגות הסתגלותית היא כל מעשה שכל אחד – ארגון, קבוצה, יחיד – מכל פוזיציה, שמישהו בוחר לעשות כדי להביא את המערכת לטווח העבודה ההסתגלותית היא פעולה מנהיגותית. התחום של המנהיגות הוא אותן שאלות שהמכון לא יודע איך להתמודד עימן, אלו השאלות ההסתגלותיות. המצב הטכני הוא אותו עולם שבו גם אם השאלות הן מורכבות, אנו עדיין יודעים כיצד לגשת אליהן.

מושגים מרכזיים: הסתגלות; אתגר הסתגלותי; האתגר החבוי; טכני; הימנעות מעבודה; רחבת הריקודים; המרפסת; העבודה במרכז;נאמנויות

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

המקור המרכזי ללמוד אודות תפיסת המנהיגות ההסתגלותית מצוי בעבודתו של פרופ' רון חפץ מהרווארד, יחד עם שותפים שונים, בין השאר בספרו Leadership Without Easy Answers. הרבה אנשים ניסו לגשת לשאלה של מהי מנהיגות באופן נקי ונטול ערכים. מסתבר שזה כמעט בלתי אפשרי. גם הניסיון דנן, הנאמן לשאלות של מהו מדע, מהו מחקר אמיתי, Rigorous. על לכן, אנחנו מוותרים על הנסיון להתנקות מערכים ומכירים בכך שיש לנו ערכים ויהי מה – הם נכנסים לתוך מה שאנחנו חושבים, איך שאנחנו מפרשים את המציאות וכדאי שנשאל מה הם אותם ערכים.

[עריכה] הערכים שמאחורי תפישת המנהיגות ההסתגלותית

הבסיס הערכי שעליו עומדת המנהיגות ההסתגלותית הם ערכים דמוקרטיים. תפיסה זו מושתתת על הרעיון לפיו כל אדם יכולת בחירה עצמית; בנוסף, הגישה של המנהיגות ההסתגלותית גורסת על האמונה שלכל אחד יש את יכולת בחירה ויכולת השפעה.

המערכת המושגית של התפיסה, צמחה אצל אנשים שבאו מחינוך השכלתי של רפואה, פסיכיאטריה, סוציולוגיה – אשר הדגש נמצא בהכרה מאוד חזקה בנתונים של המציאות. המערכת המושגית הזו לא עובדת כמו חומרים אחרים (שהם לא בהכרח רעים – "כל מה שאפשר לדמיין אפשר להציג") אלא כזו, שבוחנת נכוחה במציאות האנושית,קרי ב-DNA הכי בסיסי שלנו. זה מה שהופך אותנו ליצורים כל כך מורכבים, שיכולים אמנם לבחור, אבל באותה מידה מספר רב של פעמים גם מוותרים על היכולת לבחור.

אם יש לנו רצון להבין מה קורה בסביבה הקרובה שלנו, גישה זו יכולה לעזור לנו להבין תופעות ברמת היחיד והקבוצה. המערכת המושגית הזו לא מאמינה בדמות של אדם שהוא המנהיג, וכולנו נלך אחריו – קרי, אדם שלו החזון הכי טוב יוביל את כולם. היעד הוא לעזור להביא את המערכת להיות בטווח העבודה ולהתקדם בסוגיה שהיא באמת מרכזית וחשובה ולעורר פרטים בחברה להשתלב בתוך טווח העבודה. הפן האופטימי כאן, הוא שיש בחירה, כשלכל אדם בתוך המערכת יש בחירה לשנות ולהניע את את השחקנים בתוך מערכת נידונה.

[עריכה] מושגי האדפטציה והמנהיגות

  • אדפטציה הסתגלות, יונקת את ההגדרה שלה מהמקום שבו כל מין צריך להסתגל כדי לשרוד, וכדי לשגשג בעולם. לא רק הישרדות נידונה כאן, אלא גם שגשוג. אנחנו שואלים את השאלה במציאות שהיא מורכבת ומשתנה. המציאות שלנו היא כזו שהשתנתה באופן קיצוני, והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים כחברה – אנושית/ישראלית/ערבית – כדי לצמצמם את הפער בין הרצוי למצוי. האתגר הוא אדפטיבי כשהוא לא טכני. טכני – המושג טכני לא מתייחס לעיסוק בברגים, אלא כמושג שהחברה האנושית כבר פיתחה את הידע, את הטכניקה, כיצד להתמודד עימו. זה יכול להיות טכנולוגיה, ידע ארגוני וכיוב'. אם יש לנו כלים להזמין מומחה – שיביא את הפיתרון, אז זה נפלא. יש אתגרים טכניים מאוד מורכבים. הם ראויים, המיומנות נדרשת לנו – אין כאן שיפוטיות.
הפער הזה הוא עוד דרך להבין על מה אנחנו מדברים. המצוי הוא איך הדברים מתנהלים כרגע, ברמת הביולוגיה, הסוציולוגיה. מה קורה לאדם כאשר שואלים אותו מה הוא רוצה ולא פעם האדם לא יודע. אם אנחנו רק מסתכלים – מה קורה לאדם הזה עכשיו – ברמה הרגשית – הוא יודע, לא יודע? הוא מאפשר לעצמו לא לדעת? יש סביבו מערכת. כיצד היא משפיעה עליו?
מה קורה במערכת שבה יש מדינה, שבה יש חברה מורכבת, וצריכים לחיות ביחד, אנחנו מנסים לראות מה המצוי ומה הרצוי של כל אחד, מתוך הבנה של המערכת המורכבת, וכך לראות מה קורה – האם אנחנו נוכל לעזור למערכת המורכבת הזו לעשות את ההסתגלות הנדרשת.
אתגר הסתגלותי הוא מה שאנחנו לא יודעים לעשות – אותן שאלות שבסוף היום שאין להן פיתרון, שאף מומחה לא יוכל לפתור – זה אתגר הסתגלותי.
  • מנהיגות הסתגלותית - אנחנו מדברים על הסוגיה שאנו מעוניינים שתהיה במרכז – מי הקבוצות שסובבות אותה ("pizza chart"). זה סוג של שולחן עגול, אבל הוא לא חייב להתקיים בפועל. יש כאן צדדים שונים, לאור הנאמנויות שונות. למשל, 'ראות', היא ישות בעלת עניין.
הרצוי שאנחנו מגדירים – הוא הדיון שבו אנשים יתקדמו אל הבעיות המרכזיות, כלומר ידונו באותן בעיות אדפטיביות – בשביל להתקדם בסוגיות הללו, הרבה קבוצות בתוך המערכת צריכות להתמודד עם השאלה ולעשות שינויים בהגדרות הרצוי ובאוטוממיזציה של הנאמנויות.

לרוב, יהיה קשה לאמוד האם מעשה הוא "מנהיגותי" או לא. לדוגמה, כשאנו אומרים שיש טווח טמפרטורה של עבודה, יציאה מטווח כלפי מעלה עשויה ליצור הסטה של פוקוס או מה קורה שנוצרת האשמה כלפי שעיר לעזאזל, לעיתים כלפי בעל הסמכות (מצב דומה קרה בגרמניה הנאצית). כדי להניע מעשה מנהיגותי יש לחפש אחר ההסכמה בין הקבוצות השונות של בעלי העניין. זאת, כדי לאפשר את ביזור האחריות. למשל, במחאה החברתית התרחש מקרה של מעשה מנהיגותי של אנשים ללא סמכות. הסוגיה הייתה שיש לשנות ולהסיט את הפוקוס של בעלי הסמכות לעניין החברתי-כלכלי ואכן המחאה הצליחהלפקס את תשומת הלב הציבורית על הנושא החברתי.

מנהיגות הסתגלותית היא לנסות לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי. אך עולה השאלה כיצד מצמצמים את הפער - מנסים, טועים ולומדים כיצד השינוי מגיע מהקבוצות השונות שאין להן סמכות, אל בעלי הסמכות שלבסוף ממסדים את השינוי. האחריות מגיעה מלמטה למעלה. הקבוצות השונות מלמטה מאפשרות לסמכות דרגת חופש לשנות את המוסדות החברתיים. לבסוף, המנהיגות האדפטיבית תובעת מהחברה אמנה חדשה בין חברי הקבוצה לבין בעלי הסמכות.


[עריכה] דוגמאות לאתגרים הסתגלותיים

  • שילוב קהילות שהגיעו לישראל מאזורים ומקומות שונים - איך לשלב נאמנויות תרבותיות מאוד שונות והתקבלו על ידי הממסד הישראלי בדרכים של הכפפה מלמעלה למטה לכיוונים שונים - זו שאלה שאין עליה פתרון.
  • שילוב אולוכסיה יהודית וערבית ביחד - איך מתנהלים באיזור שהוא ברובו ערבי - אשר באופן הסטורי קיים ספק גדול אם קהילה הערבית, מוכנה להשלים עם הנוכחות ישראלית/יהודית. איך חולקים את האזור עם תושבים ערבים – כשהם בעצמם בעלי נאמנויות מורכבות. בעיה שבדרך כלל לא ניתנת לשכפול. בשאלות הסתגלותיות אין פתרון ידוע ומוכר, שאפשר להפעיל ממקום של סמכות וידיעה.
  • דחיית העיסוק בנושא העבדות - כאשר חלהעיסוק באיחודה של ארה"ב, המערכת הכלכלית היתה מבוססת על שוק העבדים השחורים. מתוך בחירה מודעת באחדות נדחה העיסוק בעבדות לעוד כמאה שנים קדימה. זהו אופן של התמודדות ואי התמודדות עם בעיה הסתגלותית, כלומר העדפת אתגר הסתגלותי אחד על פני משנהו. בכל טיפול באתגר הסתגלותי יש היבט של בחירה על פני נושא אחר.

[עריכה] המנעות מעבודה

בהסתכלות נכוחה על המצוי, עומדת על כך שיש התנהגויות קבועות של בני האדם. אנשים הם בעלי מנגנוני המנעות מעבודה (Work avoidance)שבעזרתם הם נמנעים מהתמודדות עם אתגרים הסתגלותיים. למשל, חזרה אל בעל הסמכות כדי לקבל פתרון זה יפה לאתגרים טכניים, אך במקרה של אתגר הסתגלותי מדובר בהימנעות מעבודה, מאחר ולבעל הסמכות, בעודו אוחז בידע, אין יכולת להניע פתרון. במידה והמקרה הוא אתגר הסתגלותי, האחריות מבוזרת וקבוצות רבות יכולות וצריכות לקחת חלק באחריות לפתרון על מנת להניע שינוי.

קיימים שני מנגנונים עיקריים של הימנעות מעבודה - הימנעות מאחריות והימנעות מהנושא עצמו ע"י הסטת הפוקוס.

למשל, לא לדון במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא הסטת פוקוס. הנעה של עבודה הסתגלותית היא לוודא שיש שמירה של גורמים במערכת על פוקוס מסויים על הנושא הנידון או הבעיה הנידונה (יש לשים לב כי לא פעם הסטת פוקוס היא תוצאה של תעדוף בין נושאים ואין זו בהכרח הימנעות מעבודה).

[עריכה] לגיטימציה

לגיטימציה היא עניין נצבר. יש קשר בין רף העבודה התלוי בטמפרטורה, לבין שאלת הלגיטימציה שיש לסוכנים השונים. העלאה גדולה מידי של הטמפרטורה, תפגע בלגיטימציה שלנו להישמע, באופן שאנחנו מאבדים את יכולתנו להשפיע. בקבוצה, המערכת המוסרית שיש לכל אחד מאיתנו משתנה עד כדי כך שהיא לעיתים בכלל לא קיימת. מנהיגות אדפטיבית בשדה היא עניין מאוד רציני, והסיכון הוא מאוד גבוה, ולכן חשוב להבין שכאשר אנחנו מחליטים ללכת על נושא מסוים, באמת מדובר בנושא חשוב לנו ולמערכת. כלומר, אם העניין שבמרכז הוא בעל מספיק חשיבות לא כדאי לצאת לדרך.

צריך לשים לב שכשאנחנו מעלים את הטמפרטורה ומי שמעלה אותה מזוהה עם הבעיה, אזי יכול להיות שאם נזיז את אותו אדם הצידה נפתרה הבעיה. זהו הלכה למעשה השעיר לעזאזל. זה מצב מאוד מסוכן, אשר יכול להיות בעל מימדים של רצח פוליטי, של פיטורין, הסטה מליבת העשייה למשהו שולי. רון חפץ אומר – שאם נשלוט במערכת המושגית הזו והיא תהיה חיונית ומעשית, זה יעלה את כושר השרידות בשני אחוזים. לכן, כדאי לעשות את זה בהתחלה בניסויים קטנים, להיות ממש בטוח שהנושא מספיק חשוב, ולא לעשות את זה לבד. רמת הלהבות צריכה להיות בקשר מציאותי ליכולת לשלכם ושל מי שלידכם, כך שתוכלו גם להוריד את הטמפרטורה חזרה, וזו לא חייבת להיות סמכות רשמית.

[עריכה] התמודדות עם כישלון

כישלון הוא חוויה לקידום המערכת שהאדם הוא חלק ממנה, אשר בדיעבד ניתן היה לומר שמדובר בשאלה הסתגלותית, והכשלון נטרלו או שהפסקנו, ולא משום ש'עשינו מה שיכולנו', אלא החוייה שחשים נטרול. אחת הדרכים לנטרול מתרחשת כאשר עושים את זה כל כך קשה ולא אטרקטיבי עד שהאדם זונח את זה בעצמו. הכישלון הוא החוויה בה מתרחשת הרגשת כאב פנימי. כמו שאמרנו, נדרשת שורה של ניסויים שחלקם יכשלו, ומי שמתעסק ומכניס את עצמו לסיטואציות של התמודדויות אדפטיביות נמדד לא בהצלחתו, אלא באיך הוא ממשיך אחרי שהוא נכשל, והאם הוא יכול להפיק למידה מהכשלון. אנחנו מתרכזים בכישלון כי הוא מצע פורה מאוד ללמידה וכי אנחנו מעודדים כשלונות בחברה שהיא שבויית הצלחות. ראוי לציין, שכאשר מתרחש מצב בו מתקיים ניטרול, המנהיגות תתבטא ביכולת להתאושש מהניטרול ולקדם את הרעיון.

[עריכה] חומרים בנושא מנהיגות הסתגלותית

[עריכה] לקריאה נוספת


כלים אישיים
ניווט

sl
דומיין בעברית  דומיין  דומין  תוכנה לניהול  קשרי לקוחות  CRM, ניהול קשרי לקוחות  דומין בעברית  פורומים  ספרדית  גיבוי